מהי חוויה? מהו סיפור? מה אנחנו יודעים על אותו אדם שנראה לנו שונה, מוזר, פסיכי או נכה? האם החברה שלנו מקבלת את האחר? השונה? המיוחד? או שהיא חייבת (מתוך צורך קיומי כמעט) לתייג אותו ולא לראות את תוכו (כי "אין תוכו כבַרו" בדרך כלל). ניגשתי לספר כמי שהולך לקרוא סיפור אחד מיני רבים על אדם נכה, שבמקרה הסופר הוא הגיבור – אוטוביוגרפיה! כשקראתי את הספר והגעתי לעמוד ה-20 ומשהו, הבנתי שזה לא סיפור פשוט, אלא "סיפור פשוט" (ש.ע.). שירה, סיפורת, והרבה תשוקה התנקזו לתוך 170 עמודים שפשוט קלחו ושטחו מהלך חייו של אדם שניצח את הטבע והחברה, והצליח להגיע לשיאים (אותם הוא שובר מדי יום ביומו עד היום) שמדליסט באולימפיאדה היה מקנא בהם. עלה והצלח ידידי, כי נכונו לך עוד שיאים רבים וטובים על אלו שהונצחו בספר (עליהם עוד נשמע בספרים הבאים שלך). בנימה אישית – עבורי הספר היווה השראה ורצון עז לפרוץ את הגבולות שהצבתי לעצמי למחוזות חדשים, ובעצם להגיד לעצמי, כמו שאתה תמיד אומר "אם אייל יכול – כל אחד יכול". תודה על ספר מלא תובנות – על החיים ועל הרוצים לחיות אותם במלואם.