אייל היקר, זה עתה סיימתי לקרוא את הספר הראשון שלך והתחושה היא שיש לי כ"כ הרבה מה לומר… אני קוראת וחושבת לעצמי איך הדבר הראשון שאני עושה כאשר אני מסיימת זה לכתוב לך… אנחנו לא מכירים, ואם נכיר תבין שאני האנטיתזה של הקורא הפוטנציאלי שלך, ובכל זאת משהו בכתיבה המדהימה שלך, בעומק המילים וביכולת לגעת – משכו אותי לרצות להכיר אותך, ללמוד עלייך, להבין מה הסיפור שעוטף אותך ולהבין עד כמה השינוי שעשית בהחלט מעורר השראה. הזדהיתי עם כל-כך הרבה קטעים שכתבת ותובנות שאתה חולק עם הקוראים, אני מוכרחה להודות שאני נתברכתי ביכולת לצאת ממשברים ולהפוך קושי לאתגר מיד כאשר אני מזהה אותו, אולי בגלל שבילדותי נאלצתי להתמודד עם קשיים לא פשוטים שכללו משברים כלכליים ופשיטת רגל של עסקו של אבי, דווקא משום שגדלתי בבית חם תומך ואוהב תמיד אמרנו "עברנו את פרעה נעבור גם את זה… " וזה עבד! אני חייבת לספר לך שגם אני עוברת שינוי אדיר ממש בימים אלו, שינוי שהחל לפני כשלוש שנים כתוצאה ממשבר מאד גדול שעברתי בעבודתי, משבר שהיווה עבורי את נקודת המפנה והחדיר בי את התודעה שאני ורק אני האחראית היחידה לחיי ולגורלי. לאחר שנים שאני עובדת במקום עבודה מסודר, שכר נאה, רכב צמוד ותפקיד ניהולי החלטתי ללכת ללמוד משפטים ובימים אלו אני מסיימת את עבודתי לאחר שמונה שנים, יוצאת למספר חודשי מנוחה, סיום התואר בהצלחה ויציאה בע"ה להתמחות בתחילת 2014 בתחום דיני המשפחה – תחום אשר צמח מתוכי במהלך הלימודים. המשמעות היא ירידה משמעותית בהכנסה, ובכל זאת כמו שאתה חוזר ומדגיש, הירידה היא לצורך עלייה וכמובן מי שלא מסתכן כנראה שגם לא יצליח. לשמחתי יש לי סביבה תומכת ומאמינה, בעל מקסים, ילדים נהדרים והורים שבזכותם אני מי שאני. הקריאה בספר שלך, הייתה חלק מהתהליך אותו אני עוברת, אני מודה שעם מרבית הדברים אני מתמודדת ואת מרבית התובנות כבר הפנמתי ואתה יודע מה בעיקר עזר לי? או יותר נכון מי? האמונה בקב"ה. אני לא אדם דתי, אבל בשנים האחרונות התקרבתי אליו מבחינה רוחנית, האמונה בו עזרה לי לבחון ראשית כל פנימה את המידות שלי, עזרה לי לעשות חשבונות נפש ולנסות להבין מה הסיבה שאני נתקלת בקושי. העבודה היא בלתי פוסקת ואני כל הזמן מחזקת ומתחזקת ומאמינה שהכל לטובה ומה שהכי נכון עבורי יקרה… לא נלחמת בשדים ומזמן לא מחפשת אשמים… הצחיק אותי לחשוב שאני שנים כבר עושה דמיון מודרך ואני אפילו לא יודעת לקרוא לילד בשמו… המדיטציה שלי כל כך שונה משלך אבל מסתבר שהיא עובדת. זה שנים שכולם יודעים שאסור להתקשר אליי בשעות הבוקר, בשנייה שאני מורידה את אחרון הילדים בגן/ביה"ס אני מפעילה את המערכת באוטו, ברקע מוסיקת האוס/טרנס/קלאבינג/ צ'יל-אאוט או לא משנה מה, ואני עפה במחשבות… הזמן הזה של ה-15 דקות עד שאני מגיעה לעבודה זה בדיוק הזמן שבו אני רוקמת את כל החלומות… דמיינתי את הלימודים, דמיינתי את ההצלחה, לאחרונה אני אפילו מדמיינת את המשרד שאפתח ואת העיצוב שלו, אני מדמיינת שאני כותבת טור בעיתון ונותנת ייעוץ משפטי ומדמיינת שאני מופיעה בתוכנית בוקר ומדמיינת שהשמיים הם הגבול. הקריאה בספר עשתה לי סדר, נהניתי מכל רגע , הקריאה רק המחישה עד כמה אתה באמת אדם מיוחד, אני כבר מחכה להזדמנות הראשונה לפגוש אותך כי אין לי ספק שזה יקרה…. ממשיכה לספר הבא :)