אייל היקר! סיימתי הרגע את הספר הראשון שלך. הכתיבה שלך מרגשת וסיפור חייך מעורר השראה! אני בטוחה שגם היום אתה עובר רגעים לא קלים, אבל אני בטוחה שאתה כבר יודע ולמוד ניסיון לקבל את מה שהיקום נותן ולבחור בדרך של לקיחת אחריות. למרות, שאני מאמינה שמותר לנו מידי פעם לתת לעצמנו ליפול, ואפילו להיות מרירים ולרחם על עצמינו, כל עוד אנחנו שמים לעצמינו תאריך יעד (יכול להיות יומיים, שלושה ימים…לא יותר מידיי) שבו אנחנו מפסיקים להיות קורבן ולוקחים אחריות. אהבתי מאוד את שני החלקים הראשונים של הספר – לחלום ולהעז ואת הפרק שסוגר את הספר – 9 תובנות. את הפרק "להגשים" קראתי אבל פחות התחברתי אליו רגשית. אולי מאחר שאני מכירה את הדברים הכתובים בו (עברתי בעצמי תהליך של התפתחות אישית בסדנאות ובקריאת הרבה ספרי מודעות והתפתחות אישית) או שאולי ציפיתי לקבל ממך, גם בפרק הזה, עוד נתח קטן… איזה גרידית אני אהה? :-) גמעתי את הספר ביום אחד. כמעט ולא הנחתי אותו בצד, רק כשהייתי חייבת. אתה מקסים ומוכשר! ואני מודה על ההיכרות בינינו! … עם טונות של הערכה, אני :-)