זה התחיל ב- 19/03/73, 25 שעות ממושכות של צירי לידה אשר נראו כנצח, הובילו את הרופא המיילד לבחור באופציה הלא נכונה והפחות מקצועית. מלקחיים מאיימות ו"שליפה" כאובה של העובר מרחם אמו – הותירו אותי עם שיתוק מוחין בעל 100% נכות. חוסר החמצן שהועד להגיע אל המוח פגע אף הוא במס' מערכות כגון הדיבור והיציבות בהליכה. אבל אף אחד מן הרופאים ולו גם ה"מומחה" שבהם, לא העלה על דעתו ש"הנכה" הזה עוד יגרום להם לפתוח את ספרי הרפואה, לעיין בהם שוב ושוב ולהיחבט בשאלה: "היכן טעינו?". ימים יחלפו ואותו "מוגבל" יוכיח לאותם חלוצי הרפואה, שבעזרת המון כוח רצון, אופטימיות...