אייל היקר, אני לא מכירה אותך, אך יש לי הרגשה כאילו הכרתי אותך כל ימיך. אני מעריצה אותך. קיבלתי את ספרך במתנה בסדנת הנטוורקינג של דגנית צרפתי. בלעתי אותו בשקיקה. הוא לא כתוב, הוא מספר ממש בקול אנושי. לא קראתי, ממש שמעתי אותך מדבר ומספר את סיפורך הכל כך מיוחד. אין ספק שהאישיות שלך היא מתת אל. כל הכבוד על הנחישות, התבונה, השאיפה לעשות יש מאיין – בכל מצב, והתבונה שמנחה אותך מתי לוותר ומתי להקל קצת במרוץ. אתה מקסים ברמות ! אני מאוד מתחברת לתפיסת החיים שלך. את הכל כבר כמעט עשיתי… רק הקטע של הכסף עוד לא כל כך הצליח, ועל כך אספר לך בדיחה, כשבעזרת השם נפגש. ברור כשמש שאתה הולך להצליח בקנה מידה לאומי ובינלאומי, שהרי אצלך – השמיים הם הגבול. ודרך אגב, הכנת כבר וובינרים? אפשר להירשם? מאז שקראתי את הספר, אני לא מפסיקה להמליץ עליו בפני כל בנאדם זז… חברים, משפחה, מטופלים, שמספרים על קשיים שנראים כזבובים לעומת הפילים שהזזת מדרכך להצלחה. אשמח מאוד להכיר אותך, אולי תבוא לבקר בקבוצתנו "הצפון בראש", אנו נפגשים בימי שני בבוקר בקיבוץ עמיעד… לא רחוק מכור מחצבתך. יאללה, אלוף… המשך בדרכך אל הצמרת וסחוף אחריך את אלה שחושבים שמכשולים זה סוף הדרך… והראה להם את הדרך אל האור !!! רק בריאות וחדוות עשייה – תמיד באהבה…